יוסף קלימן ז”ל

יוסף (פריץ), בנם של טרודה ואמיל קלימן, אח לעמנואל, נשוי לשולמית ואב לאסנת.

נולד ב-כ”ט תמוז, תרע”ד, 23 ביולי 1914 בברלין.

עלה לארץ עם קבוצת ההכשרה שלו ב-1934.

נפל בהגנה על עין גב בבלימת ההתקפה הסורית ב-ד סיוון תש”ח, 11 ביוני 1948.

נקבר בבית העלמין עין גב.

קורות חייו

יוסף (פריץ)  נולד בברלין, בן בכור להוריו אמיל וטרודה קלימן. ילדותו ונעוריו עברו עליו בבית הוריו שהיו אמידים, משכילים ובעלי הכרה ציונית. את לימודיו בתיכון על שם קרל- מרכס סיים בהצטיינות, והתבלט גם בפעילותו בתנועת הנוער “החלוץ”.

עם עליית היטלר לשלטון ב- 1933, עזב את גרמניה ויצא עם חברי תנועתו להכשרה בלטביה, לקראת עליה לארץ ישראל. בהכשרה גילה כושר הסתגלות לעבודה ולחברה ועד מהרה נבחר למזכיר קיבוץ-ההכשרה. ב- 1934 עלה ארצה עם שולמית, אשתו וחברתו לחיים, ושאר חברי ההכשרה במטרה להקים קיבוץ. החלטתו להגשים את היעד הקיבוצי הייתה ויתור מכאיב על האפשרות להמשיך את לימודיו ועל הרצון לעזור להוריו המבוגרים ולאחיו, שעלו לפניו ארצה והקימו את משקם ברמות-השבים.

ב-1937 היה ממקימי קיבוץ עין- גב, כישוב ‘חומה ומגדל’, במזרח הכנרת. בשנותיו בקיבוץ עבד בספנות ואף היה מרכז עבודה ומזכיר הקיבוץ. היה חבר ב’הגנה’ ובשנים 1941 – 1942, שימש כקצין תרבות של ‘ההגנה’ בשרון. בתקופה זו התגורר עם אשתו ובתו ברמות השבים אך לאחר השנתיים חזר לקיבוץ עין גב. הוא נשלח על ידי הקיבוץ ללמוד הוראה במטרה להקים את בית הספר בקיבוץ. תקופת לימודיו הייתה מהיפות והמאושרות בחייו. בתום לימודיו חזר לקיבוץ והחל ללמד בכיתה א’ הראשונה של הקיבוץ ובשנה שלאחריה את כיתות א’ ו-ב’. רק כשנה וחצי הספיק ללמד עד שפרצה מלחמת העצמאות.

בתחילת מלחמת העצמאות, לפני הפלישה של צבאות ערב, עבר אימונים, קודם לדרגת מ”מ ומונה למפקד קטע. ביום הגורלי של הקרב על עין גב, עת פרצו הסורים את גדר הקיבוץ בקטע שהיה בפיקודו, ניהל בקור רוח ובאומץ את הקרב עד להדיפת האויב ומנוסתו. ביום המחרת, בעת הפגזה קשה, נפגע ונהרג מפגז בעת שעמד על משמרתו על מגדל המים.